20 ההחלטות הצבאיות המבריקות ביותר בתולדות העולם: גאונות אסטרטגית בפעולה
באמנות המלחמה, הניצחון אינו שייך תמיד לבעל הצבא הגדול יותר, אלא למי שמחזיק בתובנה עליונה. יכולת זו לקרוא נכון את השטח, את פסיכולוגיית האויב ואת מגבלות הכוחות העצמיים הצילה אומות שלמות מהשמדה. הנה 20 דוגמאות להחלטות צבאיות מופתיות ששינו את מהלך ההיסטוריה באמצעות אינטליגנציה וחזון.
1. תמיסטוקלס: בחירת מיצר סלמיס (480 לפנה"ס)
מול הצי הפרסי העצום, תמיסטוקלס כפה את הקרב במים הצרים של סלמיס, שם המספר הרב של הספינות הפרסיות הפך לחיסרון. התובנה: הפיכת העליונות המספרית של האויב למכשול לוגיסטי באמצעות בחירת השטח המושלמת.
2. פאביוס מקסימוס: אסטרטגיית ההתשה (217 לפנה"ס)
לאחר האסון בטרסימנו, פאביוס סירב להילחם ישירות בהניבעל, ובחר להטריד את קווי האספקה שלו. למרות שספג ביקורת על "פחדנות", הוא הציל את רומא. התובנה: ההכרה בכך שאף קרב אינו טוב יותר מקרב שאבוד בוודאות.
3. מילטיאדס: דילול המרכז במרתון (490 לפנה"ס)
מילטיאדס חיזק את האגפים והותיר את המרכז חלש, מה שאפשר לפרסים להתקדם רק כדי להיות מוקפים על ידי "האגפים" הכבדים של ההופליטים. התובנה: החדשנות הטקטית הספונטנית שהתנגדה למבנים הנוקשים של התקופה.
4. יוליוס קיסר: הביצור הכפול באלסיה (52 לפנה"ס)
בזמן שצר על ורקינגטוריקס, קיסר בנה חומה חיצונית כדי להגן על עצמו מפני צבא הסיוע הגאלי, תוך שמירה על המצור עם החומה הפנימית. התובנה: היכולת לנהל שני איומים בו-זמנית באמצעות הנדסה צבאית חסרת תקדים.
5. אלכסנדר הגדול: התקפת הטריז בגאוגמלה (331 לפנה"ס)
במקום להילחם עם כל הצבא הפרסי, אלכסנדר יצר פרצה והוביל את הפרשים ישירות אל המלך דריווש השלישי. התובנה: זיהוי מרכז הכובד (הפיזי והמוסרי כאחד) של האויב לניצחון מהיר.
6. יי סון-שין: מבנה "כנף העגור" בהנסאן (1592)
האדמירל הקוריאני דימה נסיגה כדי למשוך את הצי היפני לים הפתוח, ואז יצר חצי עיגול שהשמיד את האויב. התובנה: שימוש בפסיכולוגיית האויב (הרצון לרדוף אחר הטרף) כדי לפתות אותו למלכודת טקטית.
7. נפוליאון בונפרטה: המלכודת באוסטרליץ (1805)
נפוליאון נטש בכוונה את גבהי פראצן כדי להיראות חלש ולפתות את בעלות הברית (רוסים ואוסטרים) להתקפה חפוזה, שאותה חתך לשניים. התובנה: שליטה מוחלטת בתפיסת היריב את שדה הקרב.
8. אדמירל צ'סטר נימיץ: המארב במידג'יי (1942)
בהתבסס על מידע מפוענח, נימיץ הציב את נושאות המטוסים שלו במקום שהיפנים לא ציפו לו, והפתיע אותם בזמן שחימשו מחדש את מטוסיהם. התובנה: אמון במודיעין ושימוש בגורם ההפתעה כדי לבטל חיסרון מספרי עצום.
9. דווייט ד. אייזנהאואר: החלטת ה"צא" ליום ה-D (1944)
למרות מזג האוויר הלא נוח, אייזנהאואר בחר בחלון הקצר של רגיעה שדווח על ידי המטאורולוגים, וסיכן הכל על תחזית לא ודאית. התובנה: האומץ לקבל החלטה מונומנטלית ברגע של אי ודאות מוחלטת.
10. גאורגי ז'וקוב: מבצע אורנוס (1942)
במקום לתקוף ישירות את כוחות העילית הגרמניים בסטלינגרד, ז'וקוב תקף את האגפים שהוגנו על ידי כוחות בעלות הברית של גרמניה, שהיו מצוידים הרבה פחות טוב. התובנה: פגיעה ב"חוליה החלשה ביותר" בשרשרת הגנה מורכבת.
11. יו דאודינג: מערכת בקרת האוויר (הקרב על בריטניה, 1940)
דאודינג שילב את המכ"ם, התצפיתנים וקווי הטלפון למערכת פיקוד אחידה. התובנה: ההבנה שניהול משאבים מוגבלים (מטוסים וטייסים) חשוב יותר ממספרם הגולמי.
12. דאגלס מקארתור: הנחיתה באינצ'ון (1950)
תמרון מסוכן ביותר מאחורי הקווים הצפון-קוריאניים, דרך אזור עם גאות ושפל קשים, שנחשב בלתי אפשרי על ידי האויב. התובנה: שימוש בבלתי אפשרי הגאוגרפי כמסווה להתקפת ההפתעה היעילה ביותר.
13. רוברט א. לי: פיצול הכוחות בצ'נסלורסוויל (1863)
למרות שהיה בנחיתות מספרית של 2 ל-1, לי פיצל את צבאו פעמיים כדי לתקוף את האגף הלא מוגן של הוקר. התובנה: העזת להפר את הכללים האקדמיים של המלחמה כאשר ההקשר דרש זאת.
14. בליסאריוס: כיבוש קרתגו מחדש (533)
באמצעות כוח קטן אך נייד ביותר, הוא נמנע ממצורים ארוכים והסתמך על מהירות ועל תמיכת האוכלוסייה המקומית המאוכזבת מהוונדלים. התובנה: סנכרון ההצלחה הצבאית עם ההזדמנויות הפוליטיות המקומיות.
15. סלאח א-דין: קרב קרני חיטין (1187)
סלאח א-דין פיתה את הצלבנים לצעדה במדבר, הרחק ממקורות מים, ושרף את העשב סביבם. התובנה: שימוש בלוגיסטיקת הסביבה (מים וחום) כנשק השמדה עיקרי.
16. ויליאם הכובש: הנסיגה המדומה בהייסטינגס (1066)
כאשר חומת המגנים הסקסונית נראתה בלתי חדירה, ויליאם הורה על נסיגות מדומות עוקבות כדי למשוך את האנגלים מעמדותיהם הגבוהות. התובנה: משמעת הכוחות לבצע תמרונים מורכבים כדי לשבור את מורל האויב.
17. וו נגויין ג'יאפ: הלוגיסטיקה של דיין ביין פו (1954)
ג'יאפ פירק את הארטילריה הכבדה והעביר אותה בחלקים, דרך הג'ונגל, לגבעות שהקיפו את הבסיס הצרפתי, דבר שנחשב בלתי אפשרי על ידי מומחים אירופאים. התובנה: זלזול במחסומים גאוגרפיים באמצעות מאמץ אנושי עצום ובלתי צפוי.
18. פלביוס אאטיוס: קרב שדות קטאלונים (451)
אאטיוס הצליח לאחד את השבטים הגרמאניים היריבים נגד אטילה ההוני. בסיום, הוא אפשר לאטילה לסגת כדי לא לאפשר לוויזיגותים להתחזק יתר על המידה ללא אויב משותף. התובנה: איזון הניצחון הצבאי עם יציבות פוליטית לטווח ארוך.
19. אריאל שרון: צליחת תעלת סואץ (1973)
ברגע קריטי לישראל, שרון זיהה פרצה בין הצבאות המצריים וצלח את התעלה כדי לנתק את קווי האספקה שלהם. התובנה: היוזמה ההתקפית האישית ששינתה מצב הגנתי נואש.
20. הדוכס מוולינגטון: עמדת "המדרון ההפוך" בווטרלו (1815)
וולינגטון הציב את כוחותיו בצד הנסתר של הגבעה כדי להגן עליהם מפני הארטילריה של נפוליאון ולהסתיר את מספרם. התובנה: שימוש במיקרו-טופוגרפיה כדי לנטרל את היתרון הטכנולוגי (הארטילריה) של האויב.